צדיק מה פעל?

בס"ד

באור לכ"ט תמוז תשפ"ג אבדה ארץ הקודש כלי חמדתה,

ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה

על סילוקו של האי גאון וצדיק משרידי דור דעה,

דודי זקני אשר זכיתי אבדלחט"א לשתות ממי בארו,

הגה"צ ר' אהרן מרדכי רוטנער זצ"ל.

היהדות הצרופה כולה ביכתה את אבדתה,

ספדה וספדה אך עדיין לא יצאה ידי חובתה,

אנחות נשמעות מכל עבר ופינה,

עונים אחריו מקודש ונושאים עליו קינה,

גדולה היא האבידה ואין לה תמורה,

והשכינה הק' לקחה שקה ותרמילה לחפש לה דירה.

יכלה העט לתאר את רום גדלותו וצדקותו של האי גאון וצדיק,

אך פטור בלא כלום אי אפשר,

נאספו אפוא בני משפחתו ותלמידיו הקרובים

לאסוף כעמיר גורנה את כל מה שהניח אותו צדיק,

לערכם ולהוציאם כדבר נאה ומתוקן,

למען ידעו דור אחרון צדיק מה פעל.

 

עריכת פרקי חייו הנאדרות בקודש עבודה רבה היא עד מאוד,

לצורך כך יש לצרף ולזקק את כל מה שמספרים עליו ומביאים בשמו שלא כהוגן,

שכן בכדי לעמוד על עומק דבריו היה צורך לשמשו תקופה ארוכה,

ואלו שעלו אל ביתו בראיה בעלמא לא השכילו להבין את קצות דרכיו הטמירות,

ופרסמו בשמו דברים שלא היו ולא נבראו.

 

זכיתי ובצילו הק' חימדתי וישבתי,

כשלושת שנים הייתי משומעי השיעור שמסר באורח

של קבע כל ליל שישי בפרשת השבוע – מהחל ועד כלה.

 

היה זה שיעור מלא מתיקות שהיה אורך שש שבע שעות ברציפות!!!

כשבתחילה לימד את פסוקי התורה על פי דרכו של האלשיך הק',

ובסיום כל פרשה פתוחה וסתומה היה עובר ללמוד בדבריו של רש"י הק'.

ביני לביני היה משחיל פרפראות נפלאות מגאוני וצדיקי הדורות,

הוא היה מביא פלפול מדברי המעשה רוקח

וחוזר על אמרות הקודש של אדמו"רי בית בעלזא זי"ע.

במיוחד היה מביא מדברי תורתו של הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע המובאים בספר 'מדבר קדש',

שכן דברי תורה אלו מיוסדים הם על דרך הקבלה, שם היה לו יד ושם.

 

השיעור היה נמסר על שולחן צדדי בהיכל הישיבה

כשפחות ממנין בחורים השכילו להתיישב בצד השולחן,

רוב רובם לא היו יושבים במקום במשך כל שעות השיעור והיו נשמטים בין הפרקים,

כך היו פעמים שנשארנו שני בחורים צעירים בצילו הגדול של ר' אהרן מרדכי…

image

הדבר גרם שאזכה לקשר קרוב עם להבחל"ח הגה"צ ר' אהרן מרדכי,

חשיבות מיוחדת היתה בעיניו מה שנקרא שמי בישראל

על שמו של אחיו-זקני הגה"צ ר' יעקב בן ציון זצ"ל גאב"ד חליסה

אשר לאחר שנות החורבן פרנסו והשיאו ושימש לו כאב.

ר' אהרן היה אומר לי בחביבות 'יא, אבער דו האסט נאר א האלבע נאמען'…

 

למותר לציין שעליתי אל ביתו פעמים רבות,

אם בסעודות השבת שהייתי סועד אצלו ואם בשאר מאורעות,

השתתפתי במעמדי הדלקת נרות חנוכה והייתי סועד על שולחנו ביום הפורים.

פעם אחת אף שימשתי כשליח להחזיר לו את כיפתו של רבו הק' מבעלזא

לאחר חופת אחד מתלמידיו שלבשה באותו זמן נעלה,

כך זכיתי לחבוש את הכיפה הקדושה למשך שעה שלימה כשנסעתי מבני ברק ועד ירושלים,

ובמשך כל הדרך סיימתי ספר או שנים מבין חמשת ספרי התהלים…

 

לאור זאת נקראתי אל הקודש על ידי המשפחה לערוך את כתביו של ר' אהרן מרדכי,

ובסייעתא דשמיא הוצאנו לקראת הימים הנוראים קונטרס שהוא מעט הכמות ורב האיכות,

והוא מצורף כאן לטובת החברים.

 

כן  בו אפשר לשמוע

שיח שערכנו מספר תלמידים בענין 'שבת במחיצתו של ר' אהרן מרדכי מהי',

דבר שיצא מן הכוח אל הפועל ברוב כשרון על ידי מערכת 'קול בחצרות'

בראשות ידידי הר"ר משה שטיינבאך הי"ו.

תשואות חן חן להם.